בשני העשורים האחרונים הפכה הזירה האקדמית בישראל למרחב משותף בו לומדים מאות אלפי סטודנטיות וסטודנטים בכל שנה. עבור רבות ורבים הקמפוס הוא מרחב למפגש ראשון עם קבוצות חברתיות שונות. מערכת היחסים בין הסטודנטיות והסטודנטים מהקבוצות השונות – ערביות וערבים, חרדיות וחרדים, יוצאות ויוצאי אתיופיה, חילוניות וחילונים ועוד – היא הזדמנות חברתית רבת־חשיבות הממצבת את הקמפוסים כזירה מרכזית לקידום ושיפור היחסים בין הקבוצות השונות בישראל.
תחום אקדמיה של מרכז אקורד פועל לשיפור היחסים בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות, ושואף לסייע למוסדות האקדמיים למצות את הפוטנציאל החברתי הגלום בקמפוס רב-תרבותי לקידום חברה ישראלית סובלנית ושוויונית. אנו עובדות עם הנהלות ועם סגלים אקדמיים ומנהליים, המעצבים את חוויית המפגש הבין-קבוצתי בקמפוס שנה אחר שנה.

גיוון, הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות באקדמיה
תחום אקדמיה פועל בשלושה אפיקים:
פיתוח והנגשה של פרקטיקות וכלים מבוססי מחקר המקדמים גיוון, הכלה ושיפור יחסים בין-קבוצתיים באמצעות מהלכים ייעוציים, הכשרות ופיתוח מדריכים ייעודיים לסגל אקדמי ומנהלי ולהנהלות.
קידום שגרות ומבנים ארגוניים ברי קיימא במוסדות המעוניינים לבסס מהלכי גיוון והכלה בעלי השפעה יציבה ומתמשכת ליצירת אקלים של תחושת שייכות והצלחה אקדמית, תוך חיזוק היחסים בין הקבוצות בקמפוס.
מחקר מבוסס פסיכולוגיה חברתית לצורך אבחון ופיתוח הבנה מעמיקה של מרכיבי הכלה שונים והיחסים הבין־קבוצתיים במרחב האקדמי.
ההכשרות שלנו
ההכשרות של תחום אקדמיה מבוססות על ידע ומחקר פסיכו-חברתי ונבנות בשיתוף עם המוסדות האקדמיים, בהתאמה לצרכים ולאתגרים הספציפיים לכל מוסד. בין הסד נאות שלנו:
מחקר
1. סקרים מוסדיים: אבחון ומיפוי של היחסים הבין-קבוצתיים ומרכיבי הכלה שונים בקמפוס, לפי מודל "המוסד האקדמי המכיל". על בסיס ממצאי הסקר, בליווי וייעוץ של תחום אקדמיה במרכז אקורד, ניתן לעצב מדיניות גיוון והכלה ולבנות תוכנית פעולה ארגונית לשיפור היחסים בין הקבוצות. במידה והוא הופך שגרתי וקבוע, הסקר מאפשר מדידה חוזרת והערכת האפקטיביות של המדיניות שפותחה.
2. סקרים ארציים: סקרים ארציים שנתיים מאפשרים מעקב אחרי עמדות, רגשות והתנהגויות בקרב כלל אוכלוסיית הסטודנטיות והסטודנטים מקבוצות שונות. סקרים שנתיים אלו, שהחלו ב-2023, מלמדים על מגמות, הזדמנויות ואתגרים ברמה הארצית, לפי פילוחים דמוגרפיים שונים.
3. מחקר ניסויי לבחינת כלים יישומיים של גיוון והכלה (RCT - Randomized Controlled Trial): מחקר RCT נחשב לשיטה האמינה ביותר לביסוס קשר סיבתי. הוא מאפשר לתחום אקדמיה לספק ראיות חזקות יותר על השפעת ההתערבויות, תוך שליטה טובה יותר בגורמים מתערבים. במתודולוגיה מחקרית זו המשתתפות והמשתתפים מוקצים באופן אקראי לקבוצת ניסוי או לקבוצת ביקורת, על מנת לבחון את ההשפעה הסיבתית של משתנה מסוים, תוך מזעור ההטיות והבטחת מהימנות גבוהה של הממצאים.
הקמפוס כמרחב משותף
הקמפוס כמרחב משותף הוא מודל שפותח בתחום אקדמיה, המציע מסגרת מארגנת ותשתית תיאורטית ואופרטיבית לקידום הכללה ושיפור יחסים בין קבוצות במוסדות אקדמיים. המודל ממשיג ומאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס המגוון כמרחב משותף, ומציע צעדים מובְנים לקידומם. המודל כולל חמישה רכיבים:
סובלנות וקרבה חברתית
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטים וסטודנטיות וסגלים מתנהלים בקמפוס באופן סובלני ואמפתי, נטול סטריאוטיפים, דעות קדומות או התנהגויות שקשורות לאפליה ולהדרה, כמו גם את רמת המוכנות והמוטיבציה לקרבה חברתית עם קבוצות אחרות במרחב משותף.
קול
רכיב הקול מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי, משמיעים בקמפוס את קולם ומתבטאים בחופשיות. היכולת להשמיע קול ולהביא לידי ביטוי היבטים שונים בזהות הקבוצתית והייחודית מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, ועשויה להיות מורכבת יותר עבור סטודנטיות וסטודנטים וסגלים מקבוצות מיעוט.
שייכות
רכיב השייכות מבטא את המידה שבה כלל הסטודנטיות והסטודנטים, חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, מרגישים ותופסים עצמם כחלק אינטגרלי מהמוסד בכללותו ומהיחידה שבה הם לומדים ועובדים, ומרגישים שהם - על זהויותיהם השונות - מתקבלים במוסד וביחידה.
הוגנות ורגישות לאי שוויון
רכיב זה מתייחס למידה בה המוסד האקדמי, על יחידותיו השונות, נתפס בעיני כלל הסטודנטיות והסטודנטים, הסגלים והעובדים כהוגן - הן כלפיהם והן כלפי אלה מקבוצות חברתיות אחרות - ופועל ליצירת שוויון והוגנות במשאבים ובהזדמנויות עבור חברות וחברי קהילת הקמפוס מכל הקבוצות.
מחקרים ותוצרים נבחרים



