גיוון והכלה באקדמיה
בעשור האחרון הפכה הזירה האקדמית בישראל למרחב משותף בעל חשיבות חברתית רבה. אלפים נכנסים בכל שנה בשערי האקדמיה בישראל. עבור רבות ורבים הקמפוס הוא מרחב למפגש ראשון עם קבוצות חברתיות אחרות. מערכת היחסים בין הסטודנטיות והסטודנטים מהקבוצות השונות – ערביות וערבים, חרדיות וחרדים, יוצאות ויוצאי אתיופיה, חילוניות וחילונים ועוד – היא הזדמנות חברתית רבת־חשיבות הממצבת את הקמפוסים כזירה מרכזית לקידום ושיפור היחסים בין הקבוצות השונות בישראל.
מטרת תחום אקדמיה של מרכז אקורד היא לשפר יחסים בין הקבוצות בקרב רוב הסטודנטיות והסטודנטים שנה אחר שנה. כיוון שקהל הסטודנטיות והסטודנטים משתנה תדיר, תחום אקדמיה עובד עם סגלים אקדמיים, סגלים מנהליים והנהלות הפוגשים את הסטודנטיות והסטודנטים שנה אחר שנה ומעצבים את חוויית המפגש הבין-קבוצתי בקמפוס.
תחום אקדמיה פועל בשלושה נתיבים:
פיתוח והנגשה של פרקטיקות מבוססות מחקר המקדמות הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות באמצעות מדריכים ייעודיים לסגל אקדמי, לסגל מנהלי, לצוותי ביטחון ולהנהלות.
פיתוח מערך ארגוני הסוקר את יישום הפרקטיקות מקדמות ההכלה ושיפור יחסים בין הקבוצות ברחבי הקמפוס ומעודד ומתמרץ את קידומן באופן תדיר ולאורך זמן.
מדידות השפעה ומחקרי שדה לצורך פיתוח הבנה מעמיקה ופרטנית של הגורמים השונים, הן אלה המקדמים והן אלה המעכבים את ההכלה ואת שיפור היחסים הבין־קבוצתיים בצורה רחבה ובת־קיימא.
ההכשרות שלנו
הכיתה המכילה
התמצאות והוראה בכיתה מגוונת (מותאם לכיתות גדולות וקטנות)
הקמפוסים בישראל נעשו מגוונים יותר בעשור האחרון. עובדה משמחת זאת ממצבת את הקמפוס כזירה בעלת פוטנציאל חברתי רב. בקמפוס סטודנטיות וסטודנטים רבים נפגשים לראשונה בצורה משמעותית עם קבוצות אחרות משלהם. עם זאת, הגיוון מביא איתו התמודדויות חדשות בכיתה המצריכות כישורים וכלים מתאימים. תחושת השייכות לכיתה, היכולת להשמיע בה קול, תחושת ההוגנות והסובלנות בכיתה כמו גם שיתוף הפעולה בין סטודנטיות וסטודנטים מהקבוצות השונות הם הדגשים העיקריים של הסדנה. הסדנה היא מצפן הכרחי לכל מרצה בכיתה מגוונת. בסיומה יֵדעו מרצות ומרצים לאבחן טוב יותר את האתגרים בכיתתם, ויהיו בידיהם כלים ראשוניים להתמודדות המובילה לכיתה מכילה בהרכבים שונים.
עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות
מחקרים מראים כי שיתוף פעולה בעבודות בכיתה הוא מנבא חזק ליצירת חברויות, להגברת המוטיבציה לקרבה חברתית ולביסוס סטראוטיפים חיוביים בקרב סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות חברתיות שונות. שיתוף פעולה משמעותי זה עשוי להתרחש במעבדה, בפרויקט סיום, בעבודה בכיתה ועוד. הסדנה כוללת הכרה של מבנים שונים של מטלות המגבירים את הסיכוי למפגש הטרוגני מוצלח. בנוסף, נלמדות דרכים לחלוקת הכיתה לקבוצות ולתיווך היחסים בקבוצת העבודה. הכשרת מרצות ומרצים ליצירה ולניהול של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות היא פרקטיקה הצומחת משגרת הלימוד. היא מאפשרת לחזק את המרקם החברתי בכיתה ומעניקה חוויית הכלה משמעותית לסטודנטיות ולסטודנטים.
התמצאות והוראה בכיתה מגוונת (דגש על כיתות גדולות)
הקמפוס מזמן לסטודנטיות ולסטודנטים רבים מפגש ראשון משמעותי עם קבוצות אחרות משלהם. בשנה הראשונה ללימודים המפגש מתקיים לעיתים בשיעורי מבוא המועברים בדרך כלל בכיתות גדולות. כיתות גדולות ומגוונות מצריכות כישורים וכלים מיוחדים. הסדנה מציעה כלים יישומים המותאמים במיוחד להוראה בכיתות גדולות. הפרקטיקות המוצגות בסדנה מדורגות בסולם – מפרקטיקות קלות ליישום המצריכות מודעות בלבד, ועד לפרקטיקות המצריכות תכנון והכנה מראש. מבנה הסולם מאפשר התאמה למבנה הכיתה, לחומר הלימוד ולתחום הידע. אפשר ליישם את הפרקטיקות המתאימות לכיתה, וזאת מבלי לפגוע בלימוד החומר ובשאיפה למצוינות ולמקצועיות.
ניהול שיח בעתות משבר
אירועי מאי 2021 חידדו את הצורך של מוסדות אקדמיים רבים בכלים לניהול שיח מתלהם בכיתה ובקמפוס. גם בימים שאינם ימי הסלמה ברחבי המדינה, התלקחויות מתלהמות בכיתה אינן נדירות בהכרח. הסדנה מציעה כלים יישומיים המותאמים לאתגרים המיוחדים של הכיתה האקדמית המגוונת בשעת משבר. כלים אלה מאפשרים למרצה לחזק את המרקם החברתי בכיתה טרום המשבר, להגדיר את גבולות השיח האפשרי בכיתה בעת משבר ולנהל שיח בכיתה מגוונת בעת הסלמה ולאחריה.
כלים נוספים:
1. סקר ממדי הכלה המודד את תחושת ההכלה בהתאמה ל"מודל המוסד האקדמי המכיל": על בסיס ממצאים של סקר ממדי הכלה ניתן לתכנן – בליווי וייעוץ תחום אקדמיה של מרכז אקורד – תוכנית ארגונית כוללת או תוכנית הכשרות פרטנית יותר לקידום שגרתי ונרחב של התנהלות המקדמת הכלה והמשפרת יחסים בין קבוצות.
2. מערכת ארגונית המעודדת ומנרמלת יישום פרקטיקות ויצירת מבנים ארגוניים, המקדמים הכלה ושיפור של היחסים בין קבוצות בצורה שגרתית ורחבה.
מודל המוסד האקדמי המכיל
מודל "המוסד האקדמי המכיל" הוא מודל קונספטואלי יישומי שפיתחו חוקרות וחוקרים ממרכז אקורד על בסיס שני מודלים מרכזיים שכבר פותחו, תוקפו ונמצאים בשימוש נרחב במרכז אקורד: (א) מודל הארגון המכיל המסייע למעסיקים לקדם הכלה בארגון שלהם; (ב) מודל דמות הבוגר/ת, המאפשר קביעה של יעדים פדגוגיים. המודל משמש תשתית תאורטית ואופרטיבית לקידום גיוון והכלה במוסדות אקדמיים. מטרותיו להמשיג את משמעות ההכלה במוסד האקדמי; לאפשר בחינה של האתגרים והיתרונות המוסדיים בכל הקשור לגיוון והכלה; לאפשר מדידה אמפירית ואנליטית של רמות ההכלה; ולעצב תוכנית התערבות הממוקדת ברכיבים שבהם נמצאו רמות נמוכות של הכלה בקמפוס. המודל ממשיג את המרכיבים הייחודיים של המוסד האקדמי, מסביר כיצד הם משפיעים על חוויית ההכלה של סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט ומקבוצות הרוב, ומדגים כיצד צפויה החוויה להשפיע על בוגרות ובוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד ולהכינם לחיים בחברה של שותפות.
מודל המוסד האקדמי המכיל נסמך על ספרות פסיכו-חברתית בנושא הכלה בכלל ובהקשר האקדמי בפרט, והוא מאגד רכיבים פסיכו־חברתיים המשקפים את חוויית הסטודנטיות והסטודנטים במוסד.
המודל כולל ארבעה רכיבים:
(א) שייכות (belonging);
(ב) קול (voice);
(ג) הוגנות ורגישות לאי־שוויון (fairness and sensitivity to inequality);
(ד) סובלנות וקרבה חברתית (tolerance and social closeness).
רכיב הסובלנות
רכיב ההוגנות
רכיב הקול
רכיב השייכות
רכיב הסובלנות וקרבה חברתית
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים מתנהלים כלפי אחרים בקמפוס באופן סובלני ואמפתי, נטול סטראוטיפים, דעות קדומות, או התנהגויות שקשורות להפליה ולהדרה, ומרגישים שכך מתנהלים אחרים כלפיהם. רכיב זה מבטא את רמת המוכנות והמוטיבציה לקרבה חברתית של סטודנטים וסטודנטיות עם קבוצות אחרות במסגרת הלימודים בקמפוס ובמגוון מסגרות החיים. זאת, תוך הכרה בקשיים ותוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בחיים בסביבה מגוונת לצד הבנה של היתרונות הטמונים במרקם חיים מגוון.
רכיב ההוגנות ורגישות לאי שיוון
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות החברתיות מעריכים כי המוסד והמחלקה פועלים לקידום יחס הוגן וליצירת שוויון והוגנות בהזדמנויות עבורם ועבור חבריהם מהקבוצות האחרות. למדיניות ולפרקטיקה של המוסד ושל המחלקה נודעת חשיבות רבה, מאחר שהן מעבירות לכלל הפרטים המשתייכים למוסד וגם מחוץ לו מסר בדבר הנורמות הראויות, התקינות והמקובלות.
רכיב הקול
רכיב הקול מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים משמיעים במוסד את קולם ומבטאים את זהותם הקבוצתית הייחודית. היכולת להשמיע קול, להתבטא ולאפשר להיבטים שונים בזהות הייחודית לבוא לידי ביטוי כלפי חוץ מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, וזו מושפעת מתפיסת הנורמות ומהמסרים שהפרטים מקבלים וקולטים במרחב. השמעת קול עלולה להיות מורכבת יותר עבור סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, בין השאר עקב היחסים בין קבוצת המיעוט לבין קבוצת הרוב, אך גם עקב הנורמות הרווחות במוסד האקדמי ביחס לקבוצות השונות באוכלוסייה.
רכיב השייכות
רכיב השייכות מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים מרגישים ותופסים את עצמם כחלק אינטגרלי מהמוסד האקדמי ובייחוד מהיחידה המסוימת שבה הם לומדים. במונחי הפסיכולוגיה החברתית, רכיב השייכות קשור למידת ההזדהות של כל אחד ואחת עם הזהות הקולקטיבית של המוסד או של יחידת הלימוד, כלומר למידת הזדהותם עם ערכי המוסד והמחלקה, לקשריהם הבין־אישיים עם פרטים אחרים – סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים – ולמשמעות של זהות המחלקה ושל זהות המוסד בתפיסתם העצמית.
מחקרים ותוצרים נבחרים
מן התקשורת
שותפים ולקוחות שלנו
תחום אקדמיה של מרכז אקורד פועל במוסדות אקדמיים רבים בארץ, ובהם האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל־אביב, מכללת ספיר, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב והאוניברסיטה הפתוחה, יוזם בהם הכשרות ומפתח מערכות מוסדיות מתמרצות בתחום הגיוון וההכלה.
צוות אקדמיה
