top of page
ux-indonesia-8mikJ83LmSQ-unsplash.jpg

מחקר

המחקרים הנעשים באקורד נועדו לקדם יחסים סובלניים, מכבדים ושוויוניים בין הקבוצות החברתיות השונות בחברה הישראלית וכן בין החברה הישראלית לבין שכנותיה במרחב. המחקרים מתבססים על מידע ועל תובנות מעולם הפסיכולוגיה החברתית, מתוך הבנה שגורמים פסיכולוגיים כמו עמדות, רגשות, כוונות והתנהגויות משפיעים במידה רבה על סוגיות מהתחום החברתי והפוליטי. אנו נשענים על מודלים ועל כלי מדידה מתוּקפים אשר מספקים מיפוי וחיזוי של התנהגות האדם בתחומי החיים השונים. על בסיס מיפוי זה ועל בסיס מערכי מחקר ניסויים (experimental studies), לקוחותינו ושותפינו יכולים לגבש המלצות ליישום אפקטיבי של תוכניות ושל התערבויות בשטח אשר מבוססות על ידע אמפירי ועל ניסיון יישומי. הפרויקטים בתחום מחקר משתמשים במגוון מתודולוגיות ובסוגי מחקרים שונים, בהם סקרי דעת קהל, מחקרים פנים־ארגוניים בחברות עסקיות ובארגוני מגזר שלישי וכן מדידת האפקטיביות של התערבויות בשדה ושל מסרים במסעות פרסום חברתיים ופוליטיים.

Blue Skies
סקרי דעת קהל

סקרי דעת קהל

כיצד ניתן לדעת מהן המגמות והדעות הרווחות בציבור בנושאים חברתיים, חינוכיים, פוליטיים וכדומה?

מחקרים המבוססים על הפסיכולוגיה החברתית נועדו לזהות ולמפות עמדות, תפיסות, רגשות והתנהגויות של הציבור בתחומים שונים. סקרי דעת קהל משמשים בסיס לקידום מדיניות, להגברת המודעות ולבניית תוכניות פעולה בשדה.

מחקרים לדוגמה

בחינת יחסי הסטודנטיות והסטודנטים היהודים והערבים אלה כלפי אלה באקדמיה הישראלית
האוכלוסיות היהודית והערבית חיות ברובן במרחבים נפרדים, ולא פעם האקדמיה היא המרחב הציבורי המשותף הראשון שבו הן נפגשות. מחקר זה בחן כיצד מתנהל בפועל המפגש בין שתי האוכלוסיות באקדמיה כדי להבין מהו תפקידו של המרחב האקדמי המשותף בעיצוב העמדות והתפיסות של אזרחיות ואזרחים יהודים וערבים אלה כלפי אלה.
במחקר רחב־היקף זה נכללו מעל 4,500 סטודנטיות וסטודנטים וכן בוגרות ובוגרים יהודים וערבים מ־12 מוסדות אקדמיים בישראל. המחקר סייע למזמינות המחקר – יוזמות אברהם וקרן אדמונד דה רוטשילד – וכן לגורמים בכירים באקדמיה להבין את תמונת המצב הייחודית של כל קבוצה, לגבש המלצות למדיניוּת בתחום זה ולפעול לקידום פעולות במוסדות הלימוד.

לקריאת הדוח המלא

מדד השותפות בקרב הנוער בישראל
מדד השותפות בקרב בני ובנות הנוער בישראל מאתר את מכלול החסמים וההזדמנויות הפסיכולוגיים לקידום יחסים מיטיבים בין הקבוצות וליצירת שותפות בין־קבוצתית בקרב בני ובנות הנוער מארבעת זרמי החינוך בישראל – הממלכתי, הממלכתי־דתי, החרדי והממלכתי־ערבי. המדד פותח על ידי מרכז אקורד והוא מבוסס על מודל דמות הבוגר/ת בחינוך לשותפות ועל הידע והניסיון שלנו בתחום הפסיכולוגיה החברתית הנוגעת ליחסים בין קבוצות. המדד ממפה תפיסות, רגשות, עמדות והתנהגויות של בני ובנות נוער בישראל כלפי שותפות בין קבוצות. דמות הבוגר – תו תקווה ישראלית.
מדד השותפות נבחן בכל שנה בידי צוות אקורד החל משנת 2018, ומטרתו לאפשר למי שבעמדות השפעה במסגרות השונות – ממערכת החינוך הארצית ועד לרמת המורה בבית הספר – ולכל מי שפועלים למען יחסים טובים יותר בין הקבוצות בישראל לפתח ולהוציא לפועל תוכניות שיקדמו את השותפות בין הקבוצות השונות.


לחצו כאן לקריאת ממצאי דוח מדד השותפות לשנת 2021.

שיפור יחסה של החברה בישראל כלפי קהילת יוצאי אתיופיה
ישראליות וישראלים יוצאי אתיופיה חווים במשך שנים רבות יחס מפלה מצד הממסד ומצד החברה, הבא לידי ביטוי בהדרה מהמרחב הציבורי, בהפליה בהשכלה ובתעסוקה, בהתבטאויות שליליות המבוססות על סטראוטיפים ובגילויי אלימות פיזית ומילולית. מחקר זה ממפה את החסמים ואת הזרזים למיגור הגזענות כלפי יוצאי ויוצאות אתיופיה בחברה הישראלית, ובהם תפיסות סטראוטיפיות, רגשות, מוטיבציה לקרבה חברתית ותמיכה במדיניות למאבק בגזענות. ממצאי המחקר שימשו את עמותת "עולים ביחד" בגיבוש מסרים אפקטיביים במסעות פרסום ברשתות החברתיות שנועדו לחולל שינוי בעמדות הציבור ביחס לקהילת יוצאי אתיופיה.

מחקרים פנים ארגוניים

מחקרים פנים־ארגוניים

איך מבצעים אבחון פנים־ארגוני כדי להוביל מהלכים שיתרמו לשינוי מוצלח בארגון ויסייעו לו להשיג את מטרותיו? מחקרים פנים־ארגוניים הנעשים במרכז אקורד נועדו לסייע לארגונים עסקיים וציבוריים לזהות את החסמים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בפניהם ובפני העובדות והעובדים ליצירת סביבה מגוונת ומכילה יותר ולשמש כנקודת פתיחה ליצירת שינוי אפקטיבי בארגון.

מחקרים לדוגמה

אבחון ארגוני לקידום גיוון והכלה (diversity & inclusion) בחברות הזנק (סטארט־אפ)
כדי לשלב ולקדם אנשים המשתייכים לקבוצות אשר אינן מיוצגות במידה מספקת בעולם היזמות וההייטק (כגון נשים, חרדים, ערבים, להטב"ק, אנשים עם מוגבלות), נדרש אבחון פנים־ארגוני שיסייע לאתר את החסמים העיקריים שמונעים גיוס, קבלה וקידום של אנשים המשתייכים לקבוצות אלה. האבחונים מתבססים על מודל ייחודי שפיתחנו במרכז אקורד, "מודל הארגון המכיל". הם נעשים במסגרת מהלך נרחב עם חברות הֶזְנֵק (סטארט־אפ) ביוזמת Power in Diversity ובליווי של מחלקת תעסוקה באקורד. המחקרים מאפשרים למפות את מרכיבי הגיוון וההכלה בארגון, וממצאיהם משמשים את תחום תעסוקה באקורד בבואו לפתח תוכניות התערבות לקידום הגיוון וההכלה בארגון. כמו כן אנו מודדים את אפקטיביות התוכניות השונות כדי לבדוק אם חל שיפור בהיבטי הגיוון וההכלה בארגון.


אבחון בתי ספר לשם קידום החינוך לשותפות
פרויקט זה הוא מהלך מערכתי שנועד למסד בבתי הספר העל־יסודיים בישראל תשתית מקצועית, מבוססת מחקר, לחינוך לשותפות בין הקבוצות השונות. תשתית זו חיונית להתמודדות עם מגמות ההקצנה והפילוג בחברה הישראלית, והיא חשובה בעיקר לקירוב הקבוצות מארבעת הזרמים – יהודים חילונים, יהודים דתיים־לאומיים, יהודים חרדים וערבים. במסגרת מהלך "תו תקווה ישראלית בחינוך" ביוזמת בית נשיא המדינה, משרד החינוך ופורום לאוטמן ובליווי מחלקת חינוך באקורד, אנו מבצעים אבחון מקדים בבתי ספר אשר מספק להנהלותיהם תמונת מצב עדכנית ומהימנה בתחילת תהליך העבודה עימם. האבחון מסייע להם לגבש תוכניות התערבות פסיכולוגיות־חינוכיות, והאפקטיביות שלהן נבחנת לאורך זמן.

מחקרי אפקטיביות של מסרים

האם עבודתך כוללת העברה והפצה של מסרים לקידום שינוי חברתי? מחקרים המבוססים על פסיכולוגיה חברתית מסייעים לגבש מסרים המועברים לציבור בפלטפורמות שונות (רשתות חברתיות, ערוצי תקשורת, שלטי חוצות וכדומה) על סמך ידע מדעי מתקדם. מחקרים אלה אף מאפשרים לבחון כיצד המסרים משפיעים על העמדות של קהל היעד, על תפיסותיו, על רגשותיו ועל התנהגויותיו.  

מחקר לדוגמה

מסרים להפחתת התמיכה באלימות בין יהודים לערבים
במהלך אירועי ההסלמה בין יהודים וערבים בערים המעורבות, בחודש מאי 2021, ביצענו מיפוי בקרב שתי הקבוצות בנוגע למידת תמיכתן ולמידת התנגדותן לאירועי האלימות. בנוסף שאלנו את המשיבים כיצד הם מעריכים את מידת התמיכה וההתנגדות של הצד השני לאלימות. הממצא המפתיע היה שכל קבוצה חשבה שהצד השני תומך באלימות רבה יותר מכפי שהוא תומך בפועל. על פי ממצא נוסף חשוב אף יותר, נמצא קשר גבוה מובהק בין מידת התמיכה האישית באלימות לבין התפיסה בנוגע לתמיכת הקבוצה השנייה באלימות. מכאן עלתה ההשערה, ששינוי התפיסה המוטעית שלפיה הצד השני תומך באלימות יפחית את התמיכה האישית של אנשים באלימות. כדי לבחון השערה זו פיתחנו מערך ניסויי ובו בדקנו אם מסר שלפיו רוב חברי הקבוצה השנייה מתנגדים לאלימות (כפי שאכן מצאנו במיפוי המקדים) מפחית את מידת התמיכה באלימות בקרב מי שנחשפו אליו בהשוואה למי שלא נחשפו למסר זה. ואכן, מצאנו כי המסר שמציג את התנגדות הצד השני לאלימות הצליח להפחית במידה רבה את התמיכה האישית באלימות. מחקר זה נעשה עבור ארגון "מתי ראית את האופק לאחרונה", והוא אפשר לו לכוון את מאמציו להפחתת האלימות בין יהודים וערבים בתקופה זו ולפרסם בערים המעורבות מסרים מדויקים יותר.

אפקטיבות של מסרים - מחקר

מחקרי אפקטיביות של התערבויות

איך בודקים אם דרכי הפעולה של ארגון בשטח משיגות את מטרותיו? תוכנית התערבות היא סך הפעולות והכלים שמחוללים את השינוי המבוקש בשטח. מחקרים אלה נועדו להעריך תוכניות התערבות שונות ולמדוד את האפקטיביות שלהן בהשגת מטרות.

מחקר לדוגמה

מחקר התערבות המבוססת על מציאות מדומה במערכת החינוך בטורקיה לקידום לכידות חברתית בין תלמידות ותלמידים סורים וטורקים
המעבר של פליטות ופליטים סורים רבים לטורקיה עורר מתחים רבים בבתי ספר שבהם לומדים יחד תלמידים ותלמידות משני העמים. מתחים אלה הציבו אתגר של ממש בפני צוותי החינוך, שנדרשו להתמודד עם האווירה שנוצרה בבית הספר. הפרויקט, שנעשה עבור הבנק העולמי, נועד לספק לצוות החינוך כלים מעשיים להגברת תחושת השייכות בקרב התלמידים, תוך שימוש בטכנולוגיה של מציאות מדומה (virtual reality). טכנולוגיה זו מאפשרת לחוות את האירועים מנקודת מבטם של התלמידים והתלמידות  ולתרגל סיטואציות חינוכיות בכיתה בסביבה וירטואלית בטוחה. לאורך ההתערבות  נערך מחקר מלווה בשישים בתי ספר בקירוב לשם מדידת האפקטיביות של המהלך.

אפקטיביות של התערבוית

מחקרי השוואה (בנצ'מרק)

איך אוכל לדעת היכן הארגון שלי, בית ספרי או העיר שלי מדורגים בהשוואה לאחרים בסוגיות של יחסים בין קבוצות? באילו פרמטרים יש להם יתרון ובאילו זירות יש לפעול כדי לחולל שינוי? מחקרי ההשוואה (בנצ'מרק) של מרכז אקורד מאפשרים לבצע השוואת רוחב בנושא מסוים ולחלץ תובנות על מקומם של ארגון או של תוכנית ביחס לאחרים. מחקרים אלה יכולים אף לסייע בהגברת האפקטיביות של ארגון או של תוכנית מסוימת באמצעות מבט רחב על השדה, ובפרט באמצעות למידת הפרקטיקות הננקטות במקומות שבהם נמצאו מדדים גבוהים.

מחקר לדוגמה

מדד הנגישות העירוני
מחקר זה, שנערך בכל שנה בין השנים 2016–2020, נועד לבחון מגמות ביחס של הציבור הכללי כלפי אנשים עם מוגבלויות. זאת כדי לזהות את הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים העיקריים המציבים חסם בשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, וכן כדי להגביר את המודעות לאתגרים העומדים בפני אנשים אלה. בכל שנה כלל המחקר אלפי תושבים ותושבות מעשרים ערים נבחרות בישראל, ועמדותיהם נבחנו באמצעות מדד הנגישות העירוני שפיתח צוות אקורד. מסקנות המחקר ומדד הנגישות אפשרו לעמוד על השינויים לאורך השנים ולהפנות זרקור לסוגיות החשובות המצריכות טיפול ומענה. מחקר זה נעשה עבור מיזם משותף מיסודן של הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון וקרן משפחת רודרמן, בשותפות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ועם ג'וינט ישראל.

לצפייה במדד הנגישות העירוני

מחקרי השוואה

צוות מחקר

יארא נאסר

יארא נאסר

רכזת מחקר, תחום מחקר פוליטי

yara.nassir@mail.huji.ac.il

דנה סיטון

דנה סיטון

עוזרת מחקר, תחום מחקר פוליטי

danna.sitton@mail.huji.ac.il‬‏

ד"ר רנא עבאס

ד"ר רנא עבאס

מנהלת תחום מחקר חברתי

rana.abbas@mail.huji.ac.il

ד"ר יוסי חסון

ד"ר יוסי חסון

מנהל מחלקת מחקר

yossi.hasson@mail.huji.ac.il

Avatar 83

 דן ונדרמיולן

יועץ סטטיסטי

daan.vandermeule@mail.huji.ac.il

מונא עווידה

מונא עווידה

עוזרת מחקר, תחום מחקר פוליטי

mona.awida@mail.huji.ac.il

​אוהד שאול

​אוהד שאול

עוזר מחקר, תחום מחקר חברתי ותעסוקה

Ohad.shaul@mail.huji.ac.il

לי אלדר

לי אלדר

רכזת מחקר, תחום מחקר פוליטי

lee.aldar@mail.huji.ac.il

Avatar 100

שאדן מסאלחה

עוזרת מחקר, תחום מחקר חברתי

shadin.masalha@mail.huji.ac.il

ד"ר רוני פורת

ד"ר רוני פורת

חוקרת בכירה

porat.roni@gmail.com

קורל עזורי

קורל עזורי

רכזת מחקר, תחום מחקר חברתי

azouri.corall@mail.huji.ac.il

קארין סנדל

קארין סנדל

רכזת מחקר, תחום מחקר חברתי

karin.sendel@mail.huji.ac.il

Avatar 100

שיר טנקל

עוזרת מחקר, תחום מחקר חברתי

shir.tankel@mail.huji.ac.il

bottom of page