משחקים לעתיד
חינוך לחיים משותפים בגיל הרך
מדוע להתחיל בגיל הרך?
כבר בשלב מוקדם בחייהם, ילדים וילדות מזהים הבדלים קבוצתיים בין אנשים. למעשה, כבר בגיל חודשים אחדים הם יודעים לזהות הבדלים אלה על בסיס תפיסתי, דוגמת שפה וצבע עור, ומעדיפים להיות בקרבת הדומים להם. ככל שהם מתבגרים נוספים עוד ועוד הבדלים שהילדים והילדות מבחינים בהם, למשל מגדר, אתניות ומעמד סוציו-אקונומי.
בגילאי הגן, ילדים וילדות מעדיפים לשהות עם הקבוצה החברתית שאליה הם משתייכים (קבוצת הפנים) ואף מפגינים העדפה זו במגוון התנהגויות אפשריות. למשל, הם בוחרים ילדים מקבוצת הפנים כחבר או כחברה; מתחלקים עימם בצעצועים, באוכל, ועוד; מייחסים אליהם תכונות חיוביות ואף מתבטאים באופן מכליל וסטריאוטיפי כלפי ילדים שאינם בקבוצה החברתית שלהם (קבוצת החוץ).
לצד ההתפתחות של עמדות כלפי קבוצות פנים וחוץ, ילדים וילדות בגיל הגן עוברים גם תהליכים של התפתחות רגשית-חברתית, קוגניטיבית ושפתית. התפתחות זו היא הזדמנות ללמידה חברתית, להתרחבות המיומנויות החברתיות, לפיתוח תחושת אמפתיה, ליכולת ההמשגה ולראיית האחר.
באמצעות חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בגיל הרך, אנו שואפות לטפח תשתית רגשית-חברתית, שבה ילדים וילדות ירגישו נינוחים ובטוחים בזהותם וגם מודעים ופתוחים לגיוון חברתי ותרבותי.
מה אנחנו עושות?
הכשרת מכשירות
קהילת "גן שלם" היא קהילה של מרצות, מובילות אקדמיות-פדגוגיות וכן מנחות השתלמויות, שלאחר הכשרתן מכשירות סטודנטיות ומחנכות לעבודה על פי הגישה של בובות הפרסונה. הקהילה הוקמה ביולי 2023 לזכרה של עורכת הדין ירושלם ברוך, אשר ליוותה וייעצה לפיתוח גישת בובות הפרסונה בישראל מראשיתה.
חברות "גן שלם" מתמחות בגישת בובות הפרסונה לחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות בגיל הרך. הקהילה מונה 17 חברות מ-11 מוסדות אקדמיים שונים בישראל.
מחקר
אנו מייחסים חשיבות רבה להערכה ולמדידה, החל משלב הפיתוח ולאורך כל היישום. לשם כך נערך מחקר על השפעתה של הגישה הייחודית שלנו במסגרות החינוכיות הן על הילדים והילדות והן על המחנכות.
לממצאי מחקר יעילות ראו
הכשרת מחנכות
מאז 2018 הוכשרו בגישת בובות הפרסונה כ-150 מחנכות בישראל. ההכשרות נערכות בהשתלמויות לפיתוח מקצועי, המוכרות לגמול, ובקורסים אקדמיים, הן במסגרת תואר ראשון לפרחי הוראה והן במסגרת תואר שני למחנכות פעילות.
קורסים אקדמיים לחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות בגיל הרך – באמצעות השימוש בובות הפרסונה –מתקיימים במכללות האקדמיות לחינוך: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי.
פיתוח
פיתוח חומרים פדגוגיים לחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות בגיל הרך על פי עקרונות פסיכו-חברתיים. החומרים הפדגוגיים עשירים וכוללים סיפורונים המעודדים שיח עם ילדי הגן וכן הצעות לפעילויות עם בובות הפרסונה. העבודה עם הבובות מאפשרת לשלב אמצעים נוספים, כמו למשל ספרים ושירים, התומכים בעשייה החינוכית לאוריינות חברתית-תרבותית.
תהליך הפיתוח כולל התייעצויות עם עמותות, עם פעילים וכן עם חברי וחברות הקבוצות החברתיות-תרבותיות הבאות לידי ביטוי בערכת בובות הפרסונה. זאת כדי שסיפוריהם ישקפו את חייהם של ילדים וילדות בישראל של היום.
גישת בובות הפרסונה
גישת בובות הפרסונה מתבססת על תפיסה ערכית, חינוכית, חברתית ופדגוגית.
הבובות, שגודלן כגודל ילד/ה, מביאות את הגיוון החברתי-תרבותי בישראל אל הגנים והכיתות. שילובן מאפשר חיזוק הזהות העצמית של הילדים, פיתוח תחושת שייכות לחברה הישראלית, היכרות עם ילדים מרקע מגוון וטיפוח עמדות חיוביות כלפיהם.
בנוסף לכך, הבובות מאפשרות חיזוק כישורים רגשיים וחברתיים, פתרון בעיות ועיבוד אירועים מחיי הגן והכיתה, המשפחה והחברה. מנעד העשייה החינוכית האפשרית עם הבובות הוא רחב ויצירתי ביותר.
גישת בובות הפרסונה בישראל פותחה על ידי עמותת "משחקים לעתיד" אשר הוקמה בשנת 2016 ופעלה לקידום הכרות, הקשבה ופתיחות לעמדות חיוביות כלפי שונות תרבותית בקרב ילדים בגיל הרך. מייסדי העמותה ומוביליה היו בוגרים של עמותת "עתידים". "משחקים לעתיד" הוקמה הודות לתמיכתה של עמותת "עתידים" מראשית דרכה ובהמשך גם של קרנות ותורמים פרטיים. החל מספטמבר 2022 פעילות העמותה משולבת במחלקת אקורד של מרכז אקורד.
הצוות שלנו
פרופסור מרגלית זיו
מנהלת פדגוגית
לימא אבו סאלח שאהין
מובילת פרויקטים
רעות קדרון
מנהלת משחקים לעתיד
סועאד ספייה ח'טיב
חברת צוות פדגוגי
דפנה דינרמן
חברת צוות פדגוגי
ד"ר תמר ורטה זהבי
חברת צוות פדגוגי
מטרות הגישה
להבנות תפיסת עולם חברתית שוויונית, סולידרית, רגישה לשונות ולאי-צדק
למנוע או לצמצם דעות קדומות ולהפחית התנהגויות מפלות, מדירות וגזעניות כלפי קבוצות אחרות
לחזק ולהעצים בנות ובנים מקבוצות מיעוט ומקבוצות מוחלשות
לאפשר לילדים להרגיש בנוח ובביטחון עם הזהות החברתית-תרבותית שלהם
לעודד סקרנות ועניין במגוון תרבויות – הן בתרבות המוצא של הילד והן כלפי תרבויות אחרות
לעודד אקטיביזם חברתי כבר מגיל צעיר, מתוך תחושת אחריות ושייכות לקבוצה, לחברה, למדינה
גישת בובות הפרסונה בישראל מורכבת משלושה רכיבים ונשענת על שלושה יסודות
פסיכולוגיה
יסודות
חברה
חינוך
פסיכולוגיה
פסיכולוגיה התפתחותית: פיתוח הגישה לשימוש בבובות פרסונה בישראל נשען על שלבי ההתפתחות של ילדים וילדות באופן רב-ממדי. כלומר, הן בהיבט של התפתחות עמדות כלפי קבוצות פנים וחוץ והן בהיבטים של התפתחות שפתית, רגשית-חברתית, קוגניטיבית ואופני ביטוי.
פסיכולוגיה חברתית: הגישה נשענת על הידע והממצאים העדכניים בפסיכולוגיה החברתית הקשורים ליחסים בין קבוצות ופרטים. הכשרת המחנכות ומורות המחנכות כוללת מושגים ותאוריות מהפסיכולוגיה החברתית, כדי להבין את התהליכים המתרחשים הן ברמת המבוגרים והן ברמת הילדים.
חינוך
הגישה גמישה ומשתלבת בשגרת העשייה החינוכית של הגננות והמורות ואף נותנת להן כלי נוסף, תומך ומסייע, בעבודתן החשובה. המחנכת היא הדמות המובילה ביישום העבודה עם בובות הפרסונה בגן ובכיתה.
חברה
ראשיתה של הגישה במתחים החברתיים הקיימים בחברה הישראלית. הגישה חוגגת את הגיוון החברתי-תרבותי ובאה לקדם חברה שרואה כל ילדה וילד, נותנת להם מקום בקרבה ודואגת לשלומות (well being) שלהם ושלנו.
בובות פרסונה
רכיבים
הכשרות למחנכות
חומרים פדגוגים
בובות פרסונה
בובות פרסונה: ערכה (המיועדת כיום לחברה היהודית), הכוללת שבע בובות פרסונה. לכל בובה יש שם קבוע, אפיונים אישיותיים (תחביבים, פחדים, חלומות וכו'), אפיונים משפחתיים וכן אפיונים חברתיים-תרבותיים. כמונו, לכל בובה יש מעגלי השתייכות שונים. העשייה החינוכית עם ערכה של בובות פרסונה אחדות מאפשרת לחגוג את הגיוון הקיים בחברה הישראלית, להיחשף אליו ולחוות חוויות ונקודות מבט שונות.
חומרים פדגוגים
חומרים פדגוגיים: החומרים הפדגוגיים כוללים קווים מנחים בעבודה עם בובות הפרסונה וכן שלל הצעות לשיחות ולפעילויות עם כל אחת מהבובות. הסיפורונים מעשירים את עולמן של הבובות ואת נקודות החיבור האפשריות בין הילדים והילדות לבינן.
הכשרות למחנכות
ההכשרות כוללות רקע עדכני מהמחקר ומהתאוריה בסוגיות של גיבוש עמדות בקרב ילדים כלפי קבוצות פנים וחוץ ועקרונות של חינוך עם רגישות תרבותית. במהלך ההכשרה המחנכות עוברות תהליך אישי ומקצועי, תוך שימת-לב למעגלי ההשפעה השונים (הילדים והילדות, הצוות וההורים).
